טוען נתונים...
טוען נתונים...
שיטת תמחור שמסתכלת על מה שהחברה שווה היום אם הייתה מתפרקת, לא על תזרים עתידי — ולמה זה חשוב במיוחד לחברות מסוימות.
שווי נכסי נקי (Net Asset Value, NAV) מחשב את שווי החברה מנקודת מבט שונה לגמרי מ-DCF: לא כמה תזרים מזומנים היא תייצר בעתיד, אלא כמה שווים הנכסים שלה היום, בניכוי ההתחייבויות — כאילו החברה נמכרה או פורקה מחר.
DCF מניח שהעסק ימשיך לפעול ולייצר תזרים (Going Concern) — הנחה שלא תמיד נכונה, ושתלויה מאוד בהנחות צמיחה עתידיות. NAV נותן 'רצפה' חלופית: גם אם התחזיות התפעוליות מתבררות כשגויות, יש שווי מוחשי בנכסים עצמם. שני המודלים בודקים שאלות שונות ומשלימים זה את זה.
NAV משמעותי במיוחד בחברות עם נכסים מוחשיים גדולים ביחס לרווחים (נדל"ן, אחזקות, בנקאות) — שם ערך הנכסים עצמו הוא חלק מרכזי מהתמונה. בחברות טכנולוגיה עם נכסים מוחשיים מועטים אך פוטנציאל צמיחה גבוה, DCF בדרך כלל רלוונטי הרבה יותר.
StockIQ משקלל NAV יחד עם DCF והשוואת מכפילי P/E בקטגוריית שווי הוגן (15% מהציון) — שלוש שיטות שונות במתכוון, כדי לא להסתמך על הנחה בודדת (תזרים עתידי, או שווי נכסים בלבד) שיכולה להיות שגויה.
רוצים לראות את זה בפעולה על מניה אמיתית? נתחו מניה עכשיו
קראו גם
המידע במדריך זה נועד לצרכי למידה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות. פירוט מלא בעמוד כתב הוויתור.