טוען נתונים...
טוען נתונים...
המדד שבודק כמה החברה ממונפת — מתי חוב הוא סיכון אמיתי, ומתי הוא כלי פיננסי הגיוני לחלוטין.
יחס חוב להון עצמי (Debt-to-Equity) הוא סך החוב הפיננסי של החברה חלקי ההון העצמי שלה. יחס של 1.0 אומר שהחוב שווה בגודלו להון העצמי; יחס של 2.0 אומר שיש פי שניים חוב מהון עצמי — מינוף גבוה יותר.
חוב פיננסי (בניגוד להנפקת מניות) הוא לרוב מקור מימון זול יותר, במיוחד כשהריבית נמוכה — והריבית על החוב ניתנת לניכוי מס, מה שמוזיל אותה עוד יותר בפועל. חברה שמשתמשת בחוב בחוכמה כדי לממן צמיחה רווחית יכולה להגדיל את התשואה להון העצמי של בעלי המניות. חוב אינו אויב מטבעו.
הבעיה מתחילה כשההכנסות התפעוליות לא מספיקות בבטחה לכסות את תשלומי הריבית (ראו מדד 'כיסוי ריבית'), או כשענף החברה תנודתי ורגיש למחזורי מיתון — אז חוב גבוה יכול להפוך למשבר נזילות אמיתי ברגע של האטה. יחס סביר תלוי מאוד בענף: חברת תשתיות עם הכנסות יציבות יכולה לשאת מינוף גבוה בהרבה מסטארט-אפ טכנולוגי.
יחס חוב להון עצמי הוא אחד המדדים בקטגוריית הפונדמנטלי (20% מהציון), נבדק תמיד יחד עם יחס שוטף וכיסוי ריבית — כדי לקבל תמונה מלאה של בריאות פיננסית, לא רק מספר מינוף בודד בלי הקשר.
רוצים לראות את זה בפעולה על מניה אמיתית? נתחו מניה עכשיו
קראו גם
המידע במדריך זה נועד לצרכי למידה כללית בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות. פירוט מלא בעמוד כתב הוויתור.